אנדי פאור
על פניו נראה שאין חדש בהר ציון, אולם כשמתבוננים קצת יותר לעומק מגלים דברים מרתקים.
המפגש הראשון שלי היום היה עם קבוצה של אוקראיניים במהלך תפילה בדורמיציון. הופתעתי לראות אותם מקיימים שם טקס כיוון שלמיטב הבנתי הקבוצה היתה אורתודוקסית ואילו הדורמיציון היא כנסייה קתולית, אולם מסתבר שהמציאות הזאת אכן אפשרית כאן בהר ציון.
משם המשכתי לכיוון כנסיית פיטר אין גליקנטו. כיוון שהיא נמצאת מעבר לכביש לפעמים אנחנו שוכחים אותה, אבל גם היא נמצאת על הר ציון.
הצגתי לשומר את תעודת המדריך שלי וביקשתי להכנס, נתקלתי במשב רוח קריר ובפנים זועפות מאיברהים השומר. “אתם פוגעים בכמרים שלנו!” הוא הטיח בי. בהתחלה נפגעתי ולא הבנתי למה הוא מתכוון. אחרי כמה דקות של שיחה וחילופי דברים הבנתי ממנו שהוא מתלונן על תופעה מכוערת של יריקות והתנכלויות לכמרים שקורות לא מעט בהר ציון.
בסופו של דבר הצלחנו להשלים ולהיות חברים ואישור הכניסה ניתן לי.
בדרכי חזרה לכיוון שער ציון ראיתי קבוצת נערים שהתעטפו בדגלי ישראל וצעיפים של בית”ר ירושלים והתחילו לקרוא קריאות גזעניות.
דיווחתי על כך מיד למשטרה והאירוע טופל.
השאר תגובה