קבר דוד

קבר דוד 2016-12-24T22:19:31+00:00

  • ארון הקודש בקבר דוד

דוד ביהדות, בנצרות ובאסלאם:

20150927_121503

דוד המלך הוא דמות מקודשת ליהודים, נוצרים ומוסלמים. בתנ”ך דוד מוזכר כמלך הראשון שהצליח לאחד את כל 12 שבטי ישראל וקבע את ירושלים כבירה רוחנית ומדינית. דוד העלה לירושלים את ארון הברית והכשיר את הקרקע לבניית מקדש. הוא עצמו לא זכה לבנות את המקדש, אולם בנו שלמה המשיך את פועלו.

דוד מתואר גם כאיש מלחמה אך גם כמשורר ואיש רוח. הוא אבי שושלת המלכים שמלכו בממלכת יהודה עד לחורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל. לפי המסורת היהודית המשיח שיגיע באחרית הימים הוא צאצא של דוד המלך.

המסורת הנוצרית מקבלת את המסורת היהודית במלואה, בראש ובראשונה משום שהיא מקבלת את המקרא כספר קודש. הנוצרים גם הם מאמינים שהמשיח הוא צאצא של דוד המלך. הבשורה עפ”י לוקס מזכירה שמשפחתו של ישו המשיח הנוצרי היא מצאצאי דוד המלך, ומסורת לידתו בבית לחם עיר הולדתו של דוד מחזקת את הקשר בין דוד לבין ישו.

המוסלמים אמנם לא קיבלו את המקרא כפי שהוא כספר קדוש אבל חלקים מתוכנו נכנסו לספר המקודש המוסלמי – הקוראן. ישנן מספר סורות (פרקים) בקוראן המוקדשות לדוד במסורת האסלאם דוד מתואר כאחד הנביאים שקדמו למחמד. הוא מיוצג כחרש ברזל, איש מלחמה ומשורר.

20150916_105649

קבורתו של דוד:

IMG_2199

מסורת יהודית קושרת את לידתו ופטירתו של דוד בחג השבועות, אז נחגגת הילולת דוד המלך ונהוג לקרוא תהילים במשך כל הלילה, מכיוון שספר תהילים מיוחס לדוד המלך.

התנ”ך לא מספק מידע על מועד קבורתו של דוד, אך נותן רמז על מקום קבורתו:

“וַיִּשְׁכַּב דָּוִד, עִם-אֲבֹתָיו; וַיִּקָּבֵר, בְּעִיר דָּוִד.”

[מלכים ב’, ב’,י’]

חוקרים מודרניים מזהים את עיר דוד בגבעה מדרום להר הבית, המכונה במחקר הגבעה המזרחית, מרחק כחצי קילומטר מהמקום בו מצוין כיום קברו של דוד המלך. יחד עם זאת, מסורות נוצריות, יהודיות, ומוסלמיות מזהות את מקום קבורתו של דוד בלב הר ציון, המכונה במחקר הגבעה המערבית, בקומתו התחתונה של מבנה בן שתי קומות אשר בקומתו השנייה נמצא חדר הסעודה האחרונה.

תיאור מוקדם של קבר דוד נמצא בספרו של יוספוס פלביוס – “קדמוניות היהודים”, אולם תיאור זה לא מצביע על מיקום מדויק. יוספוס מספר על מספר מלכים שבזזו את קבר דוד לטובת אוצר השליט, האחרון שבהם היה הורדוס:

“ובעת ההיא פתח בלילה את הקבר ונכנס לתוכו לאחר שנתן דעתו על כך, שפחות מכל תגלה העיר אותו בשעת מעשה. ולקח עמו את הנאמנים שבידידיו. אמנם הוא לא מצא כסף מזומן אלא רק תכשיטי זהב ואבנים יקרות לרוב, ואת כל זה לקח. הוא השתדל בשעה שערך בדיקה מדוקדקת ביותר לחדור פנימה ואפילו עד לארונות שבהם היו גוויותיהם של דוד ושלמה, אולם שניים משומריו מתו מפני שבפנים בקעה אש לקראת הנכנסים והוא עצמו יצא מבוהל ומפני פחדו בנה בפי הקבר מצבה של אבן לבנה יקרת מציאות להיות לו לכפרה.

[יוסף בן מתיתיהו, קדמוניות היהודים, ספר שישה עשר, ז, א 179]

המקור ההיסטורי הקדום ביותר המתאר את קבר דוד במקום בשם ציון הוא גיאוגרף והיסטוריון מוסלמי בן המאה העשירית בשם אל-מוקדסי:

ואנשי הספר [יהודים ונוצרים] אומרים שקבר דוד בצהיון”

הנוסע היהודי בנימין מטודלה, בן המאה ה-12, מספר אף הוא על קברי דוד ושלמה בהר ציון, ואף מביא סיפור שנשמע כמו הדהוד לסיפורו של יוספוס פלביוס שנכתב כאלף שנה לפניו:

“וסביב ירושלים הרים גדולים, ובהר ציון קברי בית דוד וקברי המלכים אשר קמו אחריו. ואין המקום ידוע, כי מהיום ט”ו שנה נפל מן הבמה אשר בהר ציון, ואמר הפטריארקא לממונה שלו קח את האבנים מחומות הקדמוניות ובנה ממנו הבמה, והוא עשה כן ושכר פועלים ובשכר ידוע, וכן היו עשרים אנשים והיו מוציאין את האבנים מיסוד חומת ציון.

ובין האנשים ההם היו שני אנשים אהובים, בעלי ברית. ויום אחד עשה האחד משתה לחברו ואחר אכילתם באו אל המלאכה. ואמר להם הממונה עליהם, מדוע אחרתם היום לבוא? ענו ואמרו, מה יש לך, בשעה שילכו חברינו לסעוד אנחנו נעשה מלאכתנו.

הגיע זמן הסעודה והלכו חבריהם לסעוד והם היו מוציאים את האבנים והקימו אבן ומצאו שם פי מערה.  אמר אחד לחברו, נכנס ונראה, אם יש שם ממון. והלכו במבוא המערה עד שהגיעו אצל ארמון אחד גדול בנוי על עמודי שיש מצופה בכסף ובזהב. ולפניו שולחן זהב ושרביט ועטרת והוא קבר דוד המלך ולשמאלו קבר שלמה המלך כמו כן, וכן קברי גל המלכים הקבורים שם ממלכי יהודה. ושם ארגזות סגורות שאין אדם יודע מה שבהם.

ורצו אלו שני האנשים לכנס בארמון, והנה רוח סערה יוצא מפי המערה והכה אותם ונפלו לארץ כמתים ושכבו עד הערב. והנה רוח אחד בא צועק כקול אדם: קומו צאו מן המקום הזה. ויצאו משם מבוהלים ודחופים והלכו את הפטריארקא והגידו לו הדברים האלה.

ושלח הפטריארקא להביא לפניו את ר’ אברהם החסיד הפרוש אל קונסטנטיני שהיה מאבלי ירושלים וסיפר לו אלה הדברים כולם על פי שני האנשים שבאו משם. וענה לו ר’ אברהם ואמר לו, זה קברי בית דוד למלכי יהודה הם, ולמחרת נכנס אני ואתה ואלו האנשים ונראה מה יש שם. ולמחר שלחו בשביל שני האנשים ומצאו אותם כל אחד ואחד משוכב על מיטתו ופחדו ואמרו לא נכנס אנחנו שם, כי אין חפץ האל להראות אותו לאדם. וצווה הפטריארקא לסתום אותו מקום ולהעלימו מבני אדם עד היום הזה. ור’ אברהם סיפר לי הדברים האלו.”

יש נימה פולמוסית בדבריו של בנימין מטודלה. ייתכן שבנימין מטודלה מבקש להתווכח עם הזיהוי הנוצרי של קבר דוד. למרות שמדבריו משתמע שאכן קבר דוד נמצא במערה בהר ציון, בפתח דבריו הוא מציין ש”אין המקום ידוע”. אולי הוא מתכוון למקום נסתר בהר ציון שהנוצרים לא ידעו על קיומו.

מבנה הקבר:

IMG_5431

ציון קבר דוד  נמצא בחדרון מוארך אשר בכותלו הצפוני אפסיס הפונה לכיוון הר הבית. חוקרים מתארכים את המבנה לסוף התקופה הרומית או ראשית התקופה הביזנטית (מאות 2- 3 לספירה). ישנם מספר חוקרים הרואים בכך שהאפסיס פונה להר הבית עדות לקיומו של בית כנסת קדום בהר ציון מתקופה זו. חוקרים רבים אחרים רואים בכך הוכחה לכנסייה שפנתה לעבר הר הבית.

בעת החדשה שתי בדיקות הביאו עדויות לקיומה של מערה מתחת למבנה קבר דוד. הבדיקה הראשונה, באמצע המאה ה-19 הייתה של המהנדס האיטלקי ארמטה פיירוטי, אשר תיאר מערה גדולה מתחת למבנה קבר דוד וחדר הסעודה האחרונה. הבדיקה השניה נעשתה לאחרונה, בתחילת שנות ה-2000  והייתה בדיקת דימות באמצעים טכנולוגיים מתקדמים שנעשתה ע”י הארכיאולוג עמית ראם. גם בדיקה זו העלתה שקיימת מערה גדולה מתחת למבנה.

אגדות שונות וסיפורים רבים נקשרו במערה זו לאורך השנים, החל מימי בנימין מטודלה ועד לעת האחרונה.

מעל ליסודות המבנה הרומי נבנתה בתקופה הביזנטית כנסייה גדולה בשם “הגיה ציון” (ציון הקדושה) אשר בה ציינו הנוצרים את חדר הסעודה האחרונה ואת מקום ירידת רוח הקודש על השליחים. עדויות היסטוריות מתקופה זו מספרות על טקס שקשור ביום פטירתו של דוד המלך שנערך בכנסייה זו, אך לאו דווקא מצביעות על כך שהמאמינים סברו שזהו אכן מקום קבורתו של דוד.

לאחר שכנסייה זו חרבה נבנתה מעליה כנסיה נוספת בתקופה הצלבנית (המאה ה-11). לאחר שגם זו חרבה נבנתה בימי הביניים כנסייה על ידי המסדר הפרנציסקני, אשר בקומתה העליונה ציינו המאמינים הנוצרים את חדר הסעודה האחרונה ואת ירידת רוח הקודש ובקומתה התחתונה ציינו את קבר דוד.

IMG_5062

במשך שנים ארוכות הסתכסכו ביניהם יהודים, נוצרים ומוסלמים על בעלות על קבר דוד.

לפי עדויות נוצריות, אחד משיאי הוויכוח היה בשנת 1427, אז פטרון יהודי עשיר ביקש לרכוש את קבר דוד מידי הנוצרים הפרנציסקנים. הבקשה הגיעה לאזני הסולטן הממלוכי ג’קמק שישב אותה שעה בקהיר, וזו היתה תגובתו:

“גם אנו חושבים את דוד לקדוש, ממש כמו הנוצרים והיהודים, ואנו מאמינים בכתבי הקודש ממש כמוהם. על-כן לא היהודים ולא הנוצרים יהיו בעלי המקום הזה, אלא ניקח אותו לעצמנו.”

[מתוך ספר המסעות של פליקס פברי, נוסע נוצרי בן המאה ה-15]

התגובה הנוצרית לסכסוך על קבר דוד הייתה שורה של גזרות שגזר האפיפיור כנגד היהודים. גזרות אילו מכונות “גזירות הים” כיוון שבין השאר נאסרה תנועת יהודים בדרך הים לכיוון ארץ ישראל.

לא ידוע בדיוק מה היה באמת מקור הסכסוך ומהלכו. האם פליקס פברי אכן תיאר את המציאות נאמנה או שמא היו כוחות אחרים שהיו מעורבים בסכסוך? נושאים אילו עדיין מעסיקים את המחקר. על כל פנים במהלך התקופה הממלוכית קבר דוד הפך להיות מסגד. המחרב, גומחה המסמנת  את כיוון התפילה למכה, מעוטר עד היום באריחי קרמיקה מוסלמים וכיום הוא מוסתר על ידי ספריית ספרי הקודש בעזרת הגברים שבקבר דוד.

מחרב קבר דוד

מחרב בקבר דוד המוסתר כיום על ידי הספרייה

IMG_2190

פנים קבר דוד כיום (המחרב מאחורי הספרייה)

כמאה שנים לאחר מכן גם הקומה העליונה בה צוין חדר הסעודה האחרונה הפכה למסגד. משפחת דג’אני, משפחה פלסטינית ירושלמית מכובדת קבלה לשלטונות על התנהגות בלתי הולמת של הנזירים בחדר הסעודה האחרונה וטענה שהם משליכים זבל מהקומה העליונה לכיוון קבר דוד. תלונות אילו הביאו לכך שבמאה ה-16 המבנה על שתי קומותיו הפך למסגד.

במשך כ-400 שנה משפחת דג’אני ניהלה את המקום. על כן נקרא הפלג הירושלמי דג’אני דאודי, ע”ש נבי דאוד. רבים מבני המשפחה נקברו ממזרח למבנה הקבר.

בשנים בהם שלטו המוסלמים במקום הכניסה ליהודים ולנוצרים היתה מוגבלת ביותר.

במהלך התקופה הבריטית בעקבות הסדר של המחלקה לענייני דתות בממשלת המנדט עם משפחת דג’אני הותר ליהודים ולנוצרים לבקר בציון קבר דוד. המוסלמים הובילו את המבקרים לחדר שנמצא בקומה השנייה בו נמצאת מצבה כפולה של הקבר. חדר זה נקרא ע”י הנוצרים “קפלת ירידת רוח הקודש” והוא נקרא גם בשפה עממית “קבר דוד המדומה”.

בשנת 1948, ימים ספורים לאחר קמת מדינת ישראל נכבש הר ציון על ידי כוחות הפלמ”ח והמבנה על שתי קומותיו עבר לניהולו של משרד הדתות של מדינת ישראל. הרב ד”ר שמואל זנגוויל כהנא שהיה מנכ”ל משרד הדתות בשנות החמישים והשישים פעל רבות על מנת להעלות את קרנו של קבר דוד כאתר יהודי קדוש. כהנא הוציא תעודות עליה לרגל, ארגן אירועים מיוחדים בחגים והביא ספרי תורה לקבר דוד מקהילות שנספו בשואה. קבר דוד קיבל אופי יהודי והוכנסו אליו ספרי תורה.

קבר דוד נמצא כיום באחריות המשרד לשירותי דת, בעוד שחדר הסעודה האחרונה מנוהל על ידי משרד הפנים.

מאז קום מדינת ישראל הגישה לקבר דוד לבני כל הדתות חופשית וצביון האתר הוא יהודי. בשנים האחרונות מתפללים יהודים שוהים באופן קבוע במקום.

IMG_2195

ארון קודש עם ספרי תורה בקבר דוד

אחת לשנה, במהלך חג הפנטקוסט נציגי הקהילה היוונית אורתודוקסית רשאים לקיים תפילה טקסית קצרה בקבר דוד המלך. כל שאר הטקסים הנוצריים המותרים במתחם מוגבלים לתחומו של חדר הסעודה האחרונה והדרך אליו.

 

ב-2009, לקראת ביקורו של האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בישראל, ערכה רשות העתיקות עבודות תיעוד ושימור מקיפות במתחם הר ציון בכלל ובקבר דוד בפרט. למרות זאת, בדצמבר 2012 צעיר יהודי ניפץ אריחי קרמיקה עות’מאנים מוסלמים שחיפו את קירות קבר דוד. מעשה זה הוגדר על ידי העבריין שנתפס כניסיון למחוק את העבר המוסלמי של קבר דוד.

רשות העתיקות אמנם החלה בשיקום האריחים אולם מספר שבועות לאחר מכן אלמוני הגיע לקבר דוד וניפץ בשנית ובאופן נרחב יותר את כל האריחים. האריחים לא שוקמו מאז והקירות נותרו חשופים.

לעיון נוסף:

הרצאתו של עמית ראם בכנס יד בן צבי “בין קבר דוד לנבי דאוד וחדר הסעודה האחרונה”:

 

לוח זמנים:

135 כנראה יש ציון של חדר הסעודה האחרונה בירושלים (לפי אוזביוס, מאה 4)
390 בניית הגיה ציון.
614 הפלישה הפרסית, הרס הגיה ציון.
635 ~ שיקום הכנסיה ע”י מודסטוס.
996 חורבן הכנסיה
985 אזכור ראשון ממקור מוסלמי לכך שנוצרים ויהודים מאמינים שקבר דוד נמצא בהר ציון.
1099 ~ בניית כנסיית “גבירתנו של הר ציון” הצלבנית.
1216 חורבן הכנסיה הצלבנית ע”י אל מאלכ אל מועט’ם איסא.
1335 הפרנציסקנים רוכשים את המקום מחדש ומשקמים את חדר הסעודה האחרונה.
1427 גזרות הים.
1452 המקום הופך למסגד ממלוכי.
1516 הכיבוש העות’מאני, המסגד עובר לידי משפחת דג’ני.
1920 ~  כחלק מתקנות המנדט הבריטי מתאפשרת גישה חופשית למקום  לנוצרים ליהודים. כמן כן נקבעים מועדים שבהם לנוצרים ניתן להתפלל במקום.
1948 הקמת מדינת ישראל. לראשונה מוכנסים ספרי תורה לקבר דוד.
1964 ביקור האפיפיור פאולוס ה 6, סלילת כביש להר ציון (“כביש האפיפיור”).
2000 ביקור האפיפיור יוחנן פאלוס ה 2, האפיפיור מקיים מיסה בחדר הסעודה האחרונה.
2005 דיונים בין ישראל לותיקן לגבי הרחבת זכויות התפילה של נוצרים בחדר הסעודה האחרונה מציתים התנגדות יהודית והפגנות בקבר דוד.
2009 ביקור האפיפיור בנדיקטוס ה 16.
2013 הרס אריחי הקרמיקה בקבר דוד
2014 ביקור האפיפיור פרנציסקוס. הביקור היה מלווה בהפגנות אלימות בקבר דוד.