ביום שישי האחרון של חודש אוקטובר, אחרי שנתיים של מאמצים והכנות נערכה הפעולה הראשונה למיפוי ותיעוד בתי הקברות של הר ציון.
ביוסמתה הברוכה של יסכה הרני, חוקרת נצרות, בשיתוף ד”ר אורית רמון מהמחלקה להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה, ובסיועו של נתן לנדאו, מורה דרך וחובב ירושלים; כמאה מתנדבים לביצוע המשימה.
בהר ציון יש כתשעה בתי קברות קברות שונים השייכים לבני עדות ודתות שונות” יהודים, מוסלמים ונוצרים – קתולים, פרוטסטנטים, ארמנים, יוונים אורתודוקבים ועוד. מגוון השפות, העניין הרב וההיסטוריה העירונית החשובה הטמונה עם הנקברים בבתי הקברות הביאו ודרבנו את אנשים מרקעים שונים הדוברים שפות שונות לקחת חלק במשימת התיעוד. בין המתנדבים היו חניכי המכינה הירושלמית, תלמידי בית הספר הארמני, תלמידי בית הספר הקתולי טרה-סנטה, מתנדבים מהעיר העתיקה והעיר החדשה, קבוצת מתנדיבם הולנדים הפעילים לניקוי ושימור בתי קברות יהודיים באירופה.
המתנדבים נעזרו באפליקציה של חברת MyHeritage שמאפשרת גם לצלם את חלקת הקבר וגם לתעד את מיקומה באמצעות GPS. הנתונים מועלים באמצעות האפליקציה לאתר התיעוד הבינלאומי לבתי קברות BillionGraves – שם מופיעה תמונת כל מצבה לצד מפה ועליה ציון מקום הקבר.
בהמלך היום, נוסף על עבודות התיעוד חלק מהמתנדבים גם ניקו וסידרו מעט את בתי הקברות. בתי הקברות שתועדו, נוקו וסודרו היו בית הקברות הארמני, בית הקברות הפרוטסטנטי ובית הקברות הקתולי.
חשוב לציין כי בבתי הקברות שתועדו על הר ציון קבורים בין היתר גם מספר לא קטן של דמויות היסטוריות חשובות, כמו למשל: קונרד שיק, אדריכל וחוקר ירושלים; כריסטופר קוסטיגן, הרפתקן וחוקר ים המלח; ואוסקר שינדלר, חסיד אומות העולם. בבתי הקברות נמצאים גם אתרי הנצחה, כמו זה למיסדיה של המושבה האמריקאית בירושלים, או לרצח העם הארמני.
פרט לחשיבות ריכוז המידע מבתי הקברות השונים והפיכתו לנגיש לצרכי מחקר, כמו גם לצרכי בני הקהילות השונות בארץ ובחו”ל המחפשים את מקום קבורת יקיריהם, יצר הפרויקט כר פורה למפגשים בין בני הדור הצעיר של הקהילות השונות המאכלסות את ירושלים, ששיתפו פעולה בשמחה רבה בפרוייקט זה, המאפשר מבט אופיטימי מעט על החיים בירושלים בימים אלו.
השאר תגובה