ניר אורטל, קייטי פוטר ומירב הורוביץ
צהריים נעימים בהר ציון, קצת אחרי הגשם הראשון, יצאנו לראות מה התחדש ומה השתנה במרחב.
ירדנו לכיוון כביש השלום המכונה “כביש האפיפיור” לעבר המורדות המזרחיים, התלולים והחשופים של הר ציון.
קיבל את פנינו הפסל “חלון לנוף” לזכרו של הקרדינל אלברט דקוטריי – הקרדינל של העיר ליון בצרפת. דקוטריי היה לוחם גדול באנטישמיות וזה כנראה לא במקרה שיד הזיכרון להנצחתו ניצבת סמוך לקברו של אוסקר שינדלר ומשקיפה אל הנוף הירושלמי.
למידע נוסף על יד הזיכרון לקרדינל באתר של הקרן לירושלים.
קבוצה של מהנדסים שפגשנו בשטח סיפרה לנו שמתוכננת טיילת חדשה לאורך כביש האפיפיור. במהלך העבודות שלהם בשטח הם גילו תשתיות עות’מאניות ובריטיות, “צינורות שמן” עם קווי חשמל שחברת החשמל משתמשת בהם עד היום.
תוואי הטיילת ימשך לאורך הכביש ויחליף שביל עפר שנמצא שם היום. הנה אחד המהנדסים בפעולה:
ירדנו לאורך המורדות המזרחיים המשקיפים לחיבור בין גיא בן הינום עם נחל הקדרון, חלפנו על פני החפירה הארכיאולוגית של יחיאל זלינגר שחושפת שרידים מרשימים של חומת ירושלים מהתקופה החשמונאית ומהתקופה הביזנטית, וזכינו להינות מסוף פריחת החצבים מעל בית הקברות סמבוסקי.
עלינו חזרה לכיוון קבר דוד וחדר הסעודה האחרונה.
בכניסה למתחם פגשנו קבוצה מוסלמית מאינדונזיה, שהגיעה לטיול בן שבוע בירושלים ובירדן. האינדונזיות התרגשו מאוד מהאתרים הירושלמים הקדושים, ואפשר שהתרגשו אף יותר מ”סלפי” עם המקומיים.
בדרכינו חזרה גילינו שלט חדש שלא ראינו קודם, ממש ממול חדר הסעודה האחרונה:
מובן שלא התאפקנו ובו ברגע ניסינו לרדת לשורש העניין – מי מקים מכללה לניורופסיכואנליזה באחד ממוקדי הקדושה הירושלמיים?
התקשרנו למספר הטלפון והגענו לד”ר זיגמונד זלינרגר כהן. הוא סיפר לנו שהוא הקים עמותה ועומד לפתוח מכללה במקום. כעבור מספר דקות הוא קיבל את פנינו בפתח קבר דוד בקומה התחתונה. באנגלית עם מבטא דרום אמריקאי הוא סיפר לנו מעט מסיפור חייו. סבתו קיבלה חדר בשנות החמישים ממנכ”ל משרד הדתות דאז ש.ז. כהנא.
כיום היא אישה מבוגרת מאוד, והוא רוצה להמשיך את הקשר המשפחתי במקום ולפתח את תחום עיסוקו – ניורופסיכואנליזה.
מעניין כיצד המיקום של העמותה ישפיע על המחקר המדעי.
השאר תגובה