אליענה קיסנר, קייטי פוטר, אברהם יוסקוביץ
בוקר יום ראשון בשבוע, הפעמונים מצלצלים מעל הר ציון והמאמינים – בעיקר תיירים שבאים מארצות רחוקות מתכנסים למיסה בכנסיית הדורמיציון.
ממש מעבר לחומה נמצא בית הקברות של משפחת דג’אני, מוזנח ומלא אשפה ובחצר ממולו בית הכנסת הספרדי.
נכנסנו לבית הכנסת הספרדי וביררנו על שעות הפתיחה שלו. הוא פתוח מידי יום ללימוד ופעיל בעיקר בשבתות.
המשכנו לכיוון קבר דוד וחדר הסעודה האחרונה.
לפני הכניסה לקלויסטר של קבר דוד וחדר הסעודה האחרונה נמצא חדר התהילים. כניסה בדלת זכוכית ירקרקה מובילה למסדרון ארוך ומעוקל, שבסופו מדרגות היורדות אל חלל קטן וצר, בו מתפללים בדבקות מידי יום מספר מקובלים מהעיר העתיקה. חדר זה מיוחד מאוד כיוון שהוא נמצא ממש מתחת לציון קברו של דוד המלך.
כנראה שמאז שנפתח החדר פוקדים אותו לא רק המתפללים אלא גם לא מעט סקרנים ולכן תלו שם שלט בו כתוב: “זו אינה מערת הקבר של דוד, זה בור מים, שאין בו מים, ולא נחשים ועקרבים, רק חול. נא לא לרדת בסולם. בבקשה לא להפריע ללימוד. תרומה מתקבלת בברכה בכניסה”
בעזרת הנשים של קבר דוד הינו עדים לעימות בין אישה ישראלית לבין תיירת. התיירת ניסתה לצלם את קבר דוד ואילו האישה הישראלית ניסתה למנוע זאת ממנה. הרוחות התלהטו, התיירת הזעיקה את מורה הדרך שלה וזה נכנס לעזרת הגברים ובסופו של דבר צילם את התמונה בעצמו.
בזמן האחרון אנחנו עדים ללא מעט מקרים דומים בהם מתפללים מקומיים מחליטים על דעת עצמם להטריד תיירים ותיירות – למנוע מהם להכנס בלבוש מסויים (גם אם צנוע), לדרוש מהם להסיר שרשראות עם צלב, לא לצלם ועוד. אנשים אילו עושים זאת על דעת עצמם, ללא קשר לשמירת הסטטוס קוו במקום, שכן מותר להכנס בלבוש צנוע, עם צלבים וכמובן שבימות החול אין איסור לצלם את המצבה.
המשטרה במקום עושה מאמצים למגר את התופעה הזאת ומטפלת בכל דיווח על מקרה של אדם מקומי שמטריד תיירים.
השאר תגובה