לפי המסורת הנוצרית, חג החמישים, הפנטקוסט הוא יום ירידת רוח הקודש על שליחיו של ישו, ולמעשה לידתה של הכנסייה הראשונה. החג חל חמישים יום לאחר חג הפסחא (חג תחייתו של ישו) ומקביל לחג השבועות היהודי שנחגג חמישים יום לאחר הפסח ובו מציינים את מתן התורה לעם ישראל. מעמד ירידת רוח הקודש על השליחים במסורת הנוצרית מקביל למעמד הר סיני במסורת היהודית. על פי הברית החדשה, אירוע זה התרחש בחדר הסעודההאחרונה. על כן יש משמעות גדולה למקום קדוש זה במהלך החג. לפיכך בחג הפנטקוסט בהתאם לסטטוס קוו שהחילה מדינת ישראל, שלוש עדות נוצריות שונות מקיימות תפילה ציבורית: הקהילה הקתולית, בהובלת המסדר הפרנציסקני; הקהילה הארמנית והקהילה היוונית אורתודוקסית. השנה, הקהילות הנוצריות כולן חגגו את חגיהם באותם תאריכים (בדרך כלל יש הבדלים של כמה ימים הנובעים מההבדלים בין לוח השנה היוליאני, שבו משתמשות העדות הנוצריות המזרחיות, ללוח השנה הגריגוריאני, שבו משתמשות העדות הנוצריות המערביות, וזהו למעשה לוח השנה הלועזי הכללי).

כך קרה שביום אחד התקיימו שתי תפילות, בזו אחר זו, בחדר הסעודההאחרונה, ויום לאחר מכן תפילה נוספת.

במהלך תפילות חג הפנטקוסט בחדר הסעודה האחרונה שתי דלתות שכל ימות השנה עומדות סגורות ונעולות נפתחות בטקסיות לזמן קצר בלבד.

 

 

במהלך התפילה הקתולית נפתח חדר "ירידת רוח הקודש על השליחים", שמכונה במקומות מסויימים גם "קבר דוד המדומה". בתקופה בה חדר הסעודה האחרונה וקבר דוד היו מסגד, כאשר יהודים ביקשו להכנס לקבר דוד הובילו אותם המוסלמים אל חדר זה שנמצא בדיוק מעל ציון קבר דוד המלך. הם אף הציבו במקום מצבה "מדומה", כדי לדמות את קבר דוד. עבור הנוצרים חדר זה מסמל את ירידת רוח הקודש על השליחיו של ישו בחג הפנטקוסט. כאמור, החדר הזה נמצא בדיוק מעל ציון קבר דוד ועל כן נזהרים בו במיוחד ורוב ימות השנה המקום סגור למבקרים. במהלך חג הפנטקוסט מתקיימת בו תפילה קצרה אותה מוביל הקוסטוס, שומר המקומות הקדושים.

 

 

 

 

 

 

יום לאחר מכן היוונים אורתודוקסים פותחים אף הם דלת נעולה – הדלת במרכז גרם המדרגות המחבר בין חדר הסעודה האחרונה לקבר דוד. במהלך התפילה הבישוף היווני המוביל את התפילה יורד יחד עם כמה נכבדים לתוך קבר דוד ומקיים שם טקס קצר בן מספר דקות.

בשל אירועים אילו חג השבועות הנוצרי הוא לרוב אירוע מתוח בהר ציון, המלווה בהתנגדות מקרב כמה גורמים יהודיים. משטרת ישראל עושה מאמצים אדירים ומוצלחים ביותר לשמירה על השקט והסדר במהלך האירועים הללו. גם השנה מתנדבי חלון להר ציון היו שם כדי לסייע למשטרה, לשוחח ולהרגיע את הרוחות.

 

 

 

ביום ראשון אחר הצהרים התכנסו המתנדבים לקראת התפילה הארמנית והקתולית שהתקיימו השנה בזו אחר זו.

ראשונים נכנסו הארמנים בתהלוכה מכובדת המובלת על ידי קווסים, שומרי ראש טקסיים, מסורת ירושלמית מימי התורכים. התפילה התנהלה באווירה

 

 חגיגית ביותר. הובילו אותה כהני הדת הארמנים ונכחו במקום כמה מבני הקהילה. מחוץ לחדר הסעודה האחרונה משטרת ישראל שמרה על הסדר והמתנדבים שלנו היו שם כדי לשוחח ולהסביר.

לאחר שעה קלה הארמנים סיימו את תפילתם ומיד לאחר מכן התהלוכה הקתולית הגיעה מכיוון שער יפו, מלווה אף היא בקווסים המסורתיים.

רבים מבני הקהילה הקתולית הצטופפו בחדר הסעודה האחרונה, יחד עם 

 

מבקרים ותיירים שהגיעו להיות נוכחים בטקס. גם התפילה הקתולית התנהלה באווירה חגיגית ומיוחדת.

יום שני בבוקר שמור באופן מסורתי ליוונים האורתודוקסים. היוונים יצאו בתהלוכה מכיוון הסמינר היווני הממוקם על המורדות המערביים של הר ציון, דרך הגן היווני לכיוון חדר הסעודה האחרונה. הפעם, בגלל הרגישות המיוחדת של התפילה היוונית, הכוללת כניסה לקבר דוד, כוחות משטרה רבים הגיעו כדי לאבטח את האירוע ולוודא שהסדר נשמר. מעט לפני התפילה נסגר אתר קבר דוד וחדר הסעודה האחרונה למבקרים. מתנדבי חלון להר ציון עמדו בכניסות 

על מנת להסביר לעוברים ולשבים על המתרחש. בתוך מתחם הקבר קבוצה של יהודים הגיעה למחות נגד התפילה הנוצרית. המתנגדים לבשו שק, קראו קריאות והתפללו ברחבה שמחוץ לקבר דוד.

 

למרות המתיחות הסדר נשמר והתפילה החגיגית התנהלה בצורה מכובדת.

 

חמישים ושניים יום לאחר תפילת יום חמישי הגדול שהתקיימה בחדר הסעודה האחרונה על ידי המסדר הפרנציסקני, התכנסה הקהילה הקתולית שוב לתפילת חג השבועות (נקרא גם חג החמישים: פנטקוסט) באותו המקום בדיוק.

חג השבועות הנוצרי נחגג חמישים יום לאחר חג הפסחא, ובו מציינים הנוצרים את ירידת רוח הקודש על שליחיו של ישו, שהתקיימה על פי המסורת בחדר הסעודה האחרונה בהר ציון. לפי האמונה הנוצרית רגע זה של ירידת רוח הקודש על השליחים מסמל את לידתה של הכנסייה הראשונה והפצת תורתו של ישו בעולם.

זוהי אחת מחמש הפעמים בשנה בהן מתקיימת תפילה נוצרית בחדר הסעודה האחרונה על פי הסטטוס קוו במקום.

גם הפעם, אנחנו, מתנדבי חלון להר ציון היינו שם כדי לסייע למשטרה, לעזור בהדברות והסברה מול התיירים, המבקרים הסקרנים והמתנגדים שבאו למחות כנגד קיום טקס נוצרי בחדר שנמצא מעל קבר דוד המלך.

בשעת אחר הצהריים, בשיאו של גל חום אופייני לחודש מאי, יצאה תהלוכה טקסית, מלווה על ידי קוואסים (שומרי ראש טקסיים) מאיזור השער החדש, דרך שער ציון, אל חדר הסעודה האחרונה.

אחת מחמשת הפעמים בשנה בהם מתקיימת תפילה נוצרית רשמית בחדר הסעודה האחרונה מתרחשת מידי שנה ב"יום חמישי הגדול" על פי לוח השנה הקתולי.

תפילה זו נערכת מידי שנה במעמד הקוסטוס, שומר המקומות הקדושים בארץ הקודש מטעם האפיפיור וראש המנזר הפרנציסקני בארץ הקודש. במהלך התפילה הקוסטוס רוחץ את רגליהם של שנים עשר תלמידים ירושלמיים מצטיינים. המעשה הזה משחזר את מעשה ישו, שרחץ את רגליהם של שנים עשר תלמידיו בטרם הסעודה האחרונה. מעשה זה מסמל ענווה וצניעות.

במקרה, בשנת 2016 יום חמישי הגדול על פי הלוח הקתולי חל באותו התאריך בו מציינים היהודים את חג הפורים. התפילה הפרנציסקנית התקיימה שעה קלה לפני קריאת המגילה בקבר דוד ובכל קהילות ירושלים.

כיוון שמדובר באירוע חשוב והומה אדם, היינו שם, מתנדבי חלון להר ציון, על מנת לסייע לתיירים ולמאמינים הרבים שעשו את דרכם מירושלים, מרחבי הארץ ומרחבי העולם, בהסברים ובשמירה על הסדר.

אליענה קיסנר, קייטי פוטר, אברהם יוסקוביץ

בוקר יום ראשון בשבוע, הפעמונים מצלצלים מעל הר ציון והמאמינים – בעיקר תיירים שבאים מארצות רחוקות מתכנסים למיסה בכנסיית הדורמיציון.

ממש מעבר לחומה נמצא בית הקברות של משפחת דג'אני, מוזנח ומלא אשפה ובחצר ממולו בית הכנסת הספרדי.

נכנסנו לבית הכנסת הספרדי וביררנו על שעות הפתיחה שלו. הוא פתוח מידי יום ללימוד ופעיל בעיקר בשבתות.

המשכנו לכיוון קבר דוד וחדר הסעודה האחרונה.

לפני הכניסה לקלויסטר של קבר דוד וחדר הסעודה האחרונה נמצא חדר התהילים. כניסה בדלת זכוכית ירקרקה מובילה למסדרון ארוך ומעוקל, שבסופו מדרגות היורדות אל חלל קטן וצר, בו מתפללים בדבקות מידי יום מספר מקובלים מהעיר העתיקה. חדר זה מיוחד מאוד כיוון שהוא נמצא ממש מתחת לציון קברו של דוד המלך.

כנראה שמאז שנפתח החדר פוקדים אותו לא רק המתפללים אלא גם לא מעט סקרנים ולכן תלו שם שלט בו כתוב: "זו אינה מערת הקבר של דוד, זה בור מים, שאין בו מים, ולא נחשים ועקרבים, רק חול. נא לא לרדת בסולם. בבקשה לא להפריע ללימוד. תרומה מתקבלת בברכה בכניסה"

בעזרת הנשים של קבר דוד הינו עדים לעימות בין אישה ישראלית לבין תיירת. התיירת ניסתה לצלם את קבר דוד ואילו האישה הישראלית ניסתה למנוע זאת ממנה. הרוחות התלהטו, התיירת הזעיקה את מורה הדרך שלה וזה נכנס לעזרת הגברים ובסופו של דבר צילם את התמונה בעצמו.

בזמן האחרון אנחנו עדים ללא מעט מקרים דומים בהם מתפללים מקומיים מחליטים על דעת עצמם להטריד תיירים ותיירות – למנוע מהם להכנס בלבוש מסויים (גם אם צנוע), לדרוש מהם להסיר שרשראות עם צלב, לא לצלם ועוד. אנשים אילו עושים זאת על דעת עצמם, ללא קשר לשמירת הסטטוס קוו במקום, שכן מותר להכנס בלבוש צנוע, עם צלבים וכמובן שבימות החול אין איסור לצלם את המצבה.

המשטרה במקום עושה מאמצים למגר את התופעה הזאת ומטפלת בכל דיווח על מקרה של אדם מקומי שמטריד תיירים.

נעה ישראלי ומירב הורוביץ

עם המעבר לשעון חורף החושך יורד מוקדם על הר ציון. יצאנו בשעות בין הערביים לסיור על ההר והצטרפנו לאלכס, מפקד נקודת המשטרה החדשה בהר ציון לסיור משטרתי שגרתי.

הסיור הוביל אותנו למרגלות הקולג' האמריקאי, שם ניתן לראות את שרידי תעלת הקשר  ששימשה גישה להר ציון לחיילי צה"ל מיד לאחר מלחמת העצמאות. שרידי התעלה ההיסטורית היום נראים מוזנחים ועזובים.

לקראת סוף היום, ממש לפני סיום המשמרת של אלכס התקבלה בתחנת המשטרה קריאה מחדר הסעודה האחרונה.

קבוצה של כ 400 איש, דוברי ספרדית אוונגלים הגיעה לשם עם רמקולים וקיימו טקס ותפילה. המאבטח של משרד הדתות, סלמון, הזעיק את אלכס לאירוע. אלכס הביא לכך שהקבוצה תוציא את הרמקולים אך הם המשיכו להתפלל עוד כחצי שעה. בשלב כלשהו אלכס הזעיק את עאטף השוטר הקהילתי לטפל במשבר.

מורי הדרך של הקבוצה התעקשו שהמבקרים לא עורכים מיסה אלא מקיימים תפילה שמותרת להם, במהלכה הם חילקו יין למתפללים, ואילו המאבטח טען שמדובר בטקס שאסור להם לקיים. המאבטח לא היה רהוט כל כך והתקשה להסביר מה הבעיה למול מורי הדרך הנחרצים של הקבוצה וניכר היה שהוא היה מאוד לחוץ וחסר אונים.

בסופו של דבר הקבוצה התפללה בציבור אך בשקט ואחרי כ 45 דקות הם סיימו ויצאו. עאטף הודיע למורי הדרך שהוא יבדוק מול משרד הפנים ומשרד התיירות האם האירוע אסור או מותר. אנחנו נותרנו עם רושם שאף אחד לא מכיר לעומק את הסטטוס קוו ולא יודע מה מותר ומה אסור לעשות.