סנאא, מורה לטכנולוגיה בחטיבת ביניים בואדי ג'וז היא צאצאית גאה של משפחת דג'אני. מזה זמן רב היא עוקבת אחר הנעשה בבית הקברות המשפחתי הסמוך לקבר דוד. מתגייסת ומגייסת את משפחתה למבצעי ניקיון ועושה מאמצים להלחם בהזנחה של המקום. 

בבוקר חורפי נפגשנו, סנאא יחד עם נדיה ורוואן – שלוש נשים נמרצות, מבנות הדג'אנים, יחד עם שניים ממתנדבי "חלון להר ציון" על מנת למפות את בית הקברות, לרשום, לצלם ולתעד מי קבור היכן. מטרתינו הראשית היא להביא לידיעת הציבור את הסיפורים ההיסטוריים של הנכבדים הקבורים בבית הקברות, אשר ביניהם אישים ירושלמים נכבדים רבים. על הדרך פגשנו גם כמה מהשכנים – גבאי בית הכנסת הספרדי ורבנים ותלמידים מישיבת התפוצות ששאלו, התעניינו והביעו את הערכתם לעבודת השימור והתחזוקה של בית הקברות. 

במהלך אותו בוקר למדנו על כמה מהאישים הירושלמים הנכבדים הקבורים במקום, ביניהם עורך הדין חסן צדקי דג'אני, חבר מועצת העיר ירושלים, פעיל פוליטי במפלגת ההגנה הלאומית, ונרצח על ידי יריביו ממשפחת חוסייני. כמו כן, איתרנו את קברו של עארף באשה דג'אני אשר היה מותצרף (מושל באימפריה העות'מאנית) של תימן וסביבותיה, יו"ר הקורנגרס הפלסטיני הראשון וראש עיריית ירושלים. ביתו, לאביבה טהבוב, קבורה אף היא בבית הקברות, לא רחוק מבעלה עבד-אל קאדר טהבוב שהיה סוחר ממולח אך נפטר בגיל צעיר. 

המשיכו לעקוב אחרינו. בקרוב נעלה לאתר מאמר מקיף יותר על בית הקברות של משפחת דג'אני ועל הנקברים בו. 

אחת למספר חודשים נפגשים הנציגים של כל המוסדות והארגונים הדתיים והאזרחים שבהר ציון. הפגישות מוקדשות לנושאים שונים בניהול השוטף של הר ציון ותוכניות עתידיות בהר ובסביבותיו. בקיצור, הפורום מהווה מעיין "ועד בית" של תושבי הר ציון, רק שבמקום משפחת כהן מקומה 2 נמצאים בפגישה נציגים יהודים, נוצרים ומוסלמים של כנסיות, ישיבות, בתי כנסת ושטחי הקדש. 

לאחרונה סיימנו סדרה בת שתי פגישות עם נציגי העירייה והרשות לפיתוח ירושלים בנושא תוכניות הפיתוח של העירייה בסביבות הר ציון. הפגישה הראשונה הוקדשה כולה לרכבל – פתרון תחבורתי לעיר העתיקה שמתוכנן לצאת ממתחם התחנה להר ציון ומשם להמשיך לכותל. מר ענר עוזרי, הממונה על פיתוח העיר העתיקה ברשות לפיתוח ירושלים, ומר שמואל צברי, מנהל הפרויקט, הציגו את תוכנית הרכבל, ואת המשעויות שלה להר ציון. בפגישה השניה הציג עוזרי תוכניות של הרשות לפיתוח ירושלים בגיא בן הינום, שבמסגרתן המורדות הדרום-מזרחיים של הר ציון מתוכננים לעבור פיתוח לרווחת התיירים והתושבים. 

ימים ספורים לאחר פרסום גילוי הדעת המשותף של דיירי הר ציון ומשפחת דג'אני, עיריית ירושלים הגיעה וניקתה את השטח מעשבייה ומהעצים הפולשים שצמחו בבית הקברות. יום לאחר מכן הותקנו מצלמות חדשות במתחם קבר דוד, והוחלפו המצלמות שצופות לעבר בית הקברות למצלמות חדשות ואיכותיות יותר. 

ביום שישי שלאחר מכן, התגייסו בני המשפחה, בסיוע פעילים של ארגון "תג מאיר" ומתנדבים של כנסיית הדורמיציון לנקות את השטח מלכלוך ולשפץ מעט את המצבות שהושחתו. מוסלמים יהודים ונוצרים עבדו כתף על כתף על מנת לשוות לבית הקברות את המראה המכובד הראוי לו. 

אנחנו מקווים שהניקיון, כמו גם השקט בהר ציון ישמר בעתיד. 

מסורת חדשה ומרגשת נולדה בהר ציון. מידי קיץ נציגי האירגונים והמוסדות השונים החיים בהר ציון מתכנסים לאירוע חברתי מיוחד. השנה קרה דבר מיוחד עוד יותר – יצאנו, נציגי האירגונים, לסיור קצר ב"שכונה" על מנת להכיר טוב יותר את המקומות בהם פועלים השכנים השונים והמגוונים. בכל מקום שאליו הגענו התארחנו אצל בעלי המקום וקיבלנו הסבר קטן על המקום והפעילות בו.  

הסיור התחיל בנימה אמנם קודרת אך מרתקת וחשובה, במרתף השואה שמנוהל ומתוחזק על ידי ישיבת התפוצות. עבור רבים מהמשתתפים היתה זו הפעם הראשונה בה הם מבקרים במקום זה, אחד המקומות הראשונים שהוקמו להנצחת השואה. 

משם המשכנו למתחם קבר דוד וחדר הסעודה האחרונה, שמענו ממנהל האתר על המאמצים שנעשים למול העירייה לשפר את תחזוקת האתר. ראינו את מתקן הנרות החדש שהותקן לאחרונה והתרשמנו מרמת הניקיון. בנקודת המשטה סיפר לנו השוטר הקהילתי על הכשרות השוטרים שנעשות במרחב דוד, אשר הר ציון שימש מודל ודוגמא עבורן. 

על גג קבר דוד תיצפתנו על הסביבה ונשמנו את האוויר הטוב של ירושלים. ראש מנזר אד-סנקולום סיפר בקצרה על המנזר וההיסטוריה ארוכת השנים שלו. 

מהגג ירדנו ליציאה האחורית והנסתרת יותר של מתחם קבר דוד. משם שני שערים ירוקים משני צידי השביל מובילים לגינות מופלאות. אחת היא גינת הדורמיציון והשניה היא הגינה של מתחם בית יוסף. שתיהן למעשה שייכות לקהילת הדורמיציון. נציג הדורמיציון סיפר לנו שבעבר היתה זו גינה אחת, אך בשנים שבהן העיר הייתה מחולקת והגישה להר ציון היתה קשה ביותר, קהילת הדורמיציון נתנה למדינת ישראל את שביל הגישה שחוצה כיום את הגינה לשניים. 

ביקרנו בגינות, התרשמנו מהצמחים העתיקים והמטופחים ושמענו קצת על הקהילה. 

הביקור הסתיים בגינה של המרכז הבין-תרבותי לירושלים. שם אכלנו ארוחת ערב חגיגית והחלפנו רעיונות ומחשבות על החיים המגוונים והמעניינים בהר ציון. 

אחת מחמשת הפעמים בשנה בהם מתקיימת תפילה נוצרית רשמית בחדר הסעודה האחרונה מתרחשת מידי שנה ב"יום חמישי הגדול" על פי לוח השנה הקתולי.

תפילה זו נערכת מידי שנה במעמד הקוסטוס, שומר המקומות הקדושים בארץ הקודש מטעם האפיפיור וראש המנזר הפרנציסקני בארץ הקודש. במהלך התפילה הקוסטוס רוחץ את רגליהם של שנים עשר תלמידים ירושלמיים מצטיינים. המעשה הזה משחזר את מעשה ישו, שרחץ את רגליהם של שנים עשר תלמידיו בטרם הסעודה האחרונה. מעשה זה מסמל ענווה וצניעות.

במקרה, בשנת 2016 יום חמישי הגדול על פי הלוח הקתולי חל באותו התאריך בו מציינים היהודים את חג הפורים. התפילה הפרנציסקנית התקיימה שעה קלה לפני קריאת המגילה בקבר דוד ובכל קהילות ירושלים.

כיוון שמדובר באירוע חשוב והומה אדם, היינו שם, מתנדבי חלון להר ציון, על מנת לסייע לתיירים ולמאמינים הרבים שעשו את דרכם מירושלים, מרחבי הארץ ומרחבי העולם, בהסברים ובשמירה על הסדר.

ביום חמישי, ז' באדר ב' תשע"ו התקיימה זו הפעם השנייה אזכרה לזכרם של עניי ירושלים הקבורים בבית הקברות סמבוסקי, ביוזמת ובחסות ראשית ירושלים.

בית הקברות סמבוסקי נמצא על מדרון תלול בצידו הדרום-מזרחי של הר ציון ומשקיף על החיבור בין גיא בן הינום ונחל הקידרון. במשך מאות שנים עניי ירושלים, אילו שלא יכלו לממן לעצמם מצבה מכובדת, לוויה וחלקה ראויה בבית הקברות בהר הזיתים, נקברו בבית הקברות הזה. לחלקם אף לא הייתה מצבה מסודרת, ובמקום מצבה נשתל חצב לסימון מקום קבורתם.