“אני כנראה הכומר היחיד בעולם שחוגג את חג המולד בכנסייה מלאה ביהודים”, כך סיכם האב ניקודימוס שנאבל, ראש מנזר הדורמיציון, את דרשת חג המולד שלו. אולם הכנסייה היה מלא מפה לפה, ואכן, רוב הנוכחים באולם היו יהודים ישראלים. זו כבר מסורת בכנסיית הדורמיציון. הקהילה דוברת הגרמנית החליטה באופן חריג לקיים את תפילת חצות בליל חג המולד בשפה האנגלית, על מנת להקל על למאמינים מכל העולם, ובכללם גם לישראלים סקרנים שמגיעים לטקס, להבין את משמעויותיו. עם השנים הישראלים התחילו להגיע בהמונים, ומידי שנה כמה מאות אנשים מגיעים לתפילה בערב החג. בשלב כלשהו הנזירים בדורמיציון עמדו משתאים מול התופעה. מצד אחד, הם שמחים מאוד לארח קהל רב כל כך ולחגוג את חג המולד באוווירה בין דתית ומיוחדת, אך מצד שני חסר היה מישהו שינהל את הקהל הרב ויסביר מה הם כללי ההתנהגות הראויים בכנסייה לקהל ישראלי שלרוב לא פוקד כנסיות וטקסים נוצריים.  לפני שלוש שנים אנחנו בחלון להר ציון הצענו את עזרתינו. מאז, כבר שנה שלישית שאנחנו נמצאים שם, בכל מזג אוויר או מצב בטחוני, על מנת לסייע לתפילה לעבור בהצלחה. 

בליל ה 24.12, בגשם שוטף, נפגשנו חבורה גדולה של מתנדבים עם הרבה רצון טוב במרכז הבין-תרבותי. קיבלנו הסבר ותדרוך מהאב דניאל מהדורמיציון על משמעות החג ומהלך הטקס, וכן תדרוך מעאטף השוטר הקהילתי על המצב הביטחוני והבטיחותי כרגע ועל תפקידנו בעזרה למשטרה. כשעה לפני חצות יצאנו לשטח. למרות הגשם והקור כבר כשעה לפני הטקס התחילו אנשים להגיע לכנסייה. אנחנו עמדנו בכניסות כדי להסביר פנים, להסביר על משמעות הטקס ולכוון את האנשים. בחצות כאשר צלצלו הפעמונים הכנסייה היתה מלאה מפה לפה והטקס התחיל. במהלך הטקס קראו הנזירים ופרחי הכמורה שהובילו את הטקס קטעים מהתנ”ך ומהברית החדשה ושרו מזמורים בליווי נגינת עוגב מרשימה. בתום הטקס האב ניקודימוס נשא את הדרשה המסורתית שלו, ולאחר מכן עזבו פרחי הכמורה את האולם בתהלוכה טקסית. 

בתום הטקס למאמינים ולמבקרים חיכתה קבלת פנים חמה, עם יין חם וכיבוד קל. 

הנזירים המשיכו בדרכם לתפילה המסורתית בכנסיית המולד בבית לחם, והמבקרים התפזרו איש איש לביתו. כך נגמר לילה ירושלמי מיוחד וחגיגי במיוחד.